עיסוי כסאות ב Bestival.

גיליון זה ממומן על ידי

 

Bristol Business Solutions

 

פתרונות עסקיים של בריסטול

 

בריסטול פתרונות עסקיים (BBS) היא חברה קטנה ועצמאית כאן שתומכת בעסק הצומח שלך. עם ניסיון של מעל 6 שנים בעבודה עם עסקים קטנים, BBS מספקת פיתרון בר השגה לצורכי הניהול, התקצוב, השיווק והאתר שלך.

 

***

 

עיסוי כסאות בסטיבאל

 

פסטיבל נוסף! הייתי עצבני מעט בגלל המצב הזה, כיוון שנרשמתי לעשות עיסוי כסאות והייתי לבד ולא במקום שנקבע ב Camp Bestival , הייתי אחראי על קבלת לקוחות ומציאת גובה. מעולם לא היה ב Bestival הכל נראה קצת מפחיד.

 

שלושה מאיתנו הזמנו לעשות עיסוי כסאות, רג’ינה, אימוגן ואני, ולכן קבענו להסיע אותנו ביום רביעי. לאחר התחלה מעט סוערת והכנת הדקות האחרונות יצאנו לדרך מאוחר מהמתוכנן ועם הבלבול הנוסף עם סגירת הכביש, הגענו לאתר עם עשרים דקות פנויות כדי להשיג את רצועות כף היד (הקרסול) ומעברי המכוניות שלנו.

 

הפסטיבל היה באותו אתר כמו Camp Bestival, אך עם מערך שונה, חלק מהשדות לא התאוששו באופן מלא, כך שלא נעשה בהם שימוש, פירוש הדבר שהיה די הליכה מהרכב למגרש עבור שלנו אוהל אבל כמה טיולים והתיישבנו די די מהר. שלושתנו הרגשנו תערובת של חרדות ונרגשות למה שהמחרת תחזיק לנו.

 

 

יום חמישי בבוקר מצאנו את דרכנו לאיזור הסלואו-מושן ופגשנו את לוסי שהייתה לנו חולצות ללבוש והיא נתנה לנו כמה טיפים איפה זה יכול להיות טוב לשים את הכיסאות. כל המטפלים היו כה חביבים ועוזרים וג’יימי נתן לנו כמה תזכורות על טכניקה על הכיסא. הייתי חלודה והתזכורות שלה גרמו לנו להרגיש הרבה יותר בטוחים.

 

 

ככל שהפסטיבל נפתח לקהל הרחב בכל מקום נעשה עסוק. היה לנו רעיון להציב את הכיסאות בכניסה לזירה כך שאנשים הגיעו הם היו רואים אותנו ובתקווה כשהם יתנו את אוהליהם היו מגיעים ומוצאים אותנו לעיסוי.

 

 

נראה שזה לא עבד. הפסטיבל היה מלא בשנות העשרים המאוחרות של שנות העשרים המאוחרות ונראו להוטים למצוא את חבריהם, לחקור ולהנות במקום להירגע. זה הרטיב מעט את מצב רוחנו כיוון שזו לא הייתה התחלה טובה, זה גרם לנו לשאול אם נשבר אפילו שלא לדבר על להרוויח! האם טעינו? נמשך כשלוש שעות ועשינו כארבעה עיסויים כל אחד, אנשים השתכרו יותר אז גררנו את הכיסאות שלנו חזרה לאוהל עם הראש למטה. החלטנו באותו ערב להיות יותר חיוביים ולנסות שוב למחרת באזור אחר.

 

התעוררתי בערך בשעה 07:30 לצלילי הגשם הכבד באוהל – זו לא הייתה התחלה טובה, הרגשתי כבר מכות. תיווכתי זמן מה והצלחתי להנהן שוב. כשהתעוררתי הקל הגשם והרגשתי נחוש יותר.

 

 

התנדבתי לחקור את האתר כדי למצוא כמה נקודות טובות. באזור הדשא היה אווירה משפחתית יותר עם אוהלי מלאכה ובסמוך לאוהל אוכל היה מעט מקלט בעצים במידת הצורך. הרגשתי שאולי כדאי לנסות את זה. אבל זה היה הליכה והקרקע הייתה בוצית מכדי להשתמש בגלגלים שעל הכיסא ולכן לקח זמן להגיע לשם ולהתקין. השעה הייתה מאוחרת מכפי שציפינו להקים בגלל הגשם אך גם במקביל לזמן הצהריים כך קיווינו להיות עסוקים. במשך חצי השעה הראשונה אנשים קראו בנימוס את השלט שלנו וחצי חייכו והמשיכו הלאה – נתנו אחד לשני טיפולים כדי להדגים מה אנחנו עושים. בסופו של דבר היה לנו לקוח ותוך שעה היה לנו תור! כשהוא התקרב לשעה 18 בערב הוא נעשה שקט יותר, אז ארזנו ופנינו חזרה לאוהל שלנו, הכיסאות שלנו הם הרגישו קלילים יותר וכולנו הייתה התלהבות חדשה, אולי עבודת הפסטיבל הייתה בשבילי בסופו של דבר.

 

 

יום שבת בבוקר היה למרבה הצער גשם רב יותר ולכן לא העזנו את האוהלים שלנו עד אחר הצהריים כדי לצאת לדרך, אבל היום היה שוב פרודוקטיבי ובסופו של דבר כיסינו את העלויות שלנו והתחלנו להרוויח. פו!

 

היינו כל כך פופולריים שבשמונה בערב עדיין היינו שם, התחיל להחשיך והזירה התעסקה. המחשבה לחזור דרך הבוץ עם הכסאות ולנסות להימנע מבעלי מסיבות שיכורים לא הייתה מושכת. למרבה המזל מחזיק דוכן מקסים בסביבה הציע לשמור על כסאותינו בבטיחות למשך הלילה בתמורה לעיסוי חינם למחרת! מדוע לכל הרוחות לא חשבנו על זה יותר מוקדם! שלושתנו זמזמנו אחרי יום יצרני ולא נאלץ לשאת שוב ציוד כבד דרך הבוץ היה בונוס גדול.

 

 

כניסה ישר לזירה נועדה לערב מהנה.

 

להתעורר ביום האחרון ליותר גשם כבר לא היה הלם אבל הרוח הייתה גבוהה והיינו עדים לכמה אנשים שמוותרים על אוהליהם ומכניסים אותם לפח.

 

הזירה הייתה סגורה לבריאות ובטיחות, אך כאשר עברנו אנשי צוות הם נתנו לנו לעבור – האדמה הייתה כל כך רטובה והונח קש כדי לנסות ולהפוך אותה מספיק בטוחה לאנשים להיכנס לזירה שוב. זה היה יום אומלל וההתלהבות הייתה נמוכה.

 

 

היינו כל כך אסירי תודה למחזיק הדוכנים שלא היינו צריכים להחזיר את הכיסאות דרך האתר. זה היה יום איטי, שמענו שאנשים רבים עזבו בגלל שהאוהלים נהרסו או הספגו את הבוץ. למרבה המזל הרווחנו אז שמחנו עם הלקוחות שהיו לנו באותו יום.

 

לרג’ינה היה רעיון נהדר להוציא את הכיסאות דרך השביל ולכביש סביב הפסטיבל ולחזור למכוניות שלנו כדי להימנע מכל הבוץ. גלגל הכיסאות בכביש היה כל כך קל יותר – זה היה מרחק ארוך יותר אך מהיר יותר וקל יותר.

 

 

כשחזרנו לאוהל שלנו הבנו שהרוח נשבה כל כך חזק שהגשם נכנס לאוהל, לא הייתה לנו ברירה אלא לארוז ולהיות מוכנים לעזוב באותו לילה.

 

תכננתי לנסוע שוב לחוף הים כמו ג’ני והייתי לי ב Camp Bestival אבל מזג האוויר שינה את התוכניות שלנו.

 

נהנינו ממה שנשאר היום וברגע שהזיקוקים נגמרנו לדרך, הגענו הביתה בערך בשעה 02:00, שמחים לחזור למקלחת חמה ולישון במיטה נוחה.

 

שאלתי את עצמי במהלך סוף השבוע, האם הייתי עושה זאת שוב? תשובתי המשיכה להשתנות, מרגע שמצאנו מקום טוב זה היה נהדר ואנשים שפגשנו היו מקסימים והעלינו את האווירה בפסטיבל. החוויה הייתה נהדרת ובאמת רק מזג האוויר הוא שהעכב אותנו, כל מכשול אחר שהצלחנו להתגבר עליו. אז כן, אני אעשה זאת שוב.

 

אני חושב שאתה צריך ללכת עם המחשבה שאתה יכול להרשות לעצמך להפסיד את דמי המגרש כך שאם מזג האוויר היה ממש גרוע ולא היית מרוויח כסף זה לא היה הפסד מוחלט. זה היה רכבת הרים של רגשות בסוף השבוע ובפעם הבאה אני חושב שאצטרך להיות מוכנים טוב יותר עם כיסוי אטום למים לכיסא וטרולי לשאת אותם כך שהוא יעבור טוב יותר בבוץ. גם ביגוד עמיד למים טוב יותר בשבילי! התברר שהמעיל החדש שלי לא היה עמיד למים כמו קיוויתי. ברגע שיש לך מגרש טוב התיידד עם בעל דוכן סמוך כדי לארגן עסקה שתשמור על הכסא שלך – זה עשה את ההבדל העצום! כמו שאמרתי אם כי כל הניסיון שלה ובשנה הבאה אהיה מוכן סופר לכל דבר ואני מצפה לעשות זאת שוב.

 

 

אשמח לשמוע על חוויות פסטיבל העיסוי שלך בטוב או רע – השאירו תגובה למטה או צרו קשר בכתובת [email protected]

 

 

אנא שתפו והפיצו קצת אהבה:

[ 19459034]

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

תגובות פייסבוק

תגובות חשבון וורדפרס

כתיבת תגובה