הניסיון שלי בסדנת דיסקציה

גיליון זה ממומן על ידי

 

פרסם כאן עם BusyHive נותן חסות לפרויקט שלנו צרו קשר בכתובת [email protected]

 

ניסיוני בסדנת דיסקציה.

 

 

קרזיס הגיע לביתי בבוקר ויצאנו לתחנת הרכבת ועושים את דרכנו ללונדון.

 

זה היה אז העצבים שנבעטו מעט. מה לכל הרוחות חשבתי?

 

היינו בדרך להסתכל על גופות הרוגים?

 

מה אם אני מתעלף?

 

מה אם אני לא יכול להתמודד עם הריח?

 

מה אם אני לא יכול לטפל באתר?

 

מה אם אני מרגיש חולה?

 

 

ג’יין נהדרת כשסיפרה לנו למה לצפות לפני שהזמנו. היא הבטיחה לנו שלא יהיה דם, והגופות נותחו בעבר כך שנוכל להסתכל על השרירים ולגעת אם נרצה. אין לחץ לקחת חלק אם לא נרצה בכך שאנחנו יכולים לצפות בלי להסתבך.

 

אבל בכל זאת הבטן שלי נפנפה מעט בעצבים והתרגשות!

 

באיזו תדירות הייתם מקבלים את ההזדמנויות להסתכל ממש בגופו של מישהו על שריריו?

 

כשהגענו למכללה נפגשנו עם שני חברים שגם הזמינו, במהלך ארוחת הצהריים ישבנו בשמש ושוחחנו על מחשבותינו על הסדנה.

 

בעיקר זו הייתה התרגשות ותככים.

 

 

2 השעה הגיעה מהר ועשינו את דרכנו לפגוש את ג’יין. ישנו 14 בלובי. לאחר שנרשמת בכדי לוודא שכולם שם, עקבנו אחר ג’ייסון למעבדה.

 

בטן שלי הייתה עכשיו רגועה באופן מוזר, כשעלנו במדרגות, פטפטנו והכרנו זה את זה.

 

 

הכניסה למעבדה לא הייתה מה שציפיתי. אם להיות כנה אני לא בטוח למה ציפיתי אבל זה לא היה זה. זה היה חדר גדול עם הרבה טרוליות כל אחת עם וילון מעליו או דלתות מתכת. שום דבר לא היה בתצוגה. זה נראה כמו מעבדה טיפוסית ולא מפחידה כמו שבניתי אותה במוחי

 

הובלנו לאזור צדדי וקיבלנו מעילי מעבדה ללבוש והזכרנו שאולי נרצה לקבל עט. סביב המעבדה היו כפפות חד פעמיות, כך שאם נרצה לגעת בכל דבר נוכל לשים אותם קודם.

 

ניהל שיחה קצרה שגרמה לי להרגיש צנועה מאוד. הם הזכירו לנו כיצד מדובר בגופים אנושיים שתרמו את גופם בחביבות למחקר וכמה מזל לנו להיות במצב הזה. הרגשתי תחושה מכובדת של כבוד לאנשים האלה. מאוד אסיר תודה להם על קבלת מה שאני מרגיש זו החלטה קשה, במיוחד למשפחה שנשארה מאחור.

 

 

הרגיעו אותנו גם עד כה שאיש לא התעלף או חלה, אך אם יש לנו דאגות או הרגשנו מוזר לשבת על הרצפה ולבקש עזרה. הכי טוב לשבת לפני שנפילה, לא שמישהו הרגיש צורך.

 

שום מצלמות לא הורשו למעבדה – כשאמרו לנו זאת לראשונה הייתי מעט מאוכזבת מכיוון שקיווינו לצלם משהו בסדנה כדי שנוכל להראות לכולם איך זה אבל ברגע שהיינו שם זה הרגיש לא בסדר לצלם בכל מקרה, זה הרגיש לא מכובד, בכל מקרה היינו שם כדי ללמוד לא לקולנוע.

 

חולקו חוברות וחזרנו לאזור המרכזי במעבדה. ג’יין כמו תמיד הניחה את כולם בנוחות והסבירה איך יעבוד היום. לא היה צפוי מאיתנו דבר, ג’יין תדבר על אנטומיה ותסביר מה היה לפני שביקשה מאיתנו למצוא אותה.

 

 

התחלנו עם עצמות, הראו לנו שלד ודיברנו על כמה גופים שונים. במעבדה השלדים עשויים מעצמות אנושיות כך שנוכל להשוות ביניהם. היה כל כך מעניין לראות כמה הם יכולים להיות שונים, עצם השכמה למשל – הם היו אותו דבר כפי שהייתם מצפים אבל חלקם היו צורה או גודל מעט שונים. בדרך כלל אנו לומדים על העצמות משלד; זה שבמכללה נוצר מעשה ידי אדם כך שכל המבנים הם באותו גודל וצורה היה קל לחשוב שהעצמות שלנו היו באותה צורה.

 

ואז אספה אותנו סביב עגלה והחזירה את הווילון כדי להראות לנו זרוע ורגל. איכשהו לראות רק את האיבר הקל עלי לקבל את מה שאנחנו עושים.

 

 

זה לא היה כמעט מפחיד כמו שחשבתי שזה יכול להיות. למעשה זה לא היה מפחיד בכלל!

 

היו כמה עגלות כל אחת עם זרוע אחת ורגל אחת עליה, התבקשנו על ידי ג’יין למצוא שרירים או עצמות שונות על הדגימות, היה מדהים לחקור זרועות או רגליים שונות ולראות איך אותם שרירים ועצמות נבדלים זה מזה בין אנשים.

 

היה גם פלג גוף עליון עם הסרת הראש שאפשר היה לבדוק. אני מבין שקראתי את זה זה נראה קצת לא בסדר אולי, אבל קשה להתמודד עם כמה כבוד מטפלים בגופים האלה.

 

המעבדה הייתה שקטה, כולנו דיברנו אבל זה היה כל כך מכבד ושלווה. כולם הרגישו את ההערכה לאנשים האלה שהחליטו לתרום את גופם.

 

 

הריח היה בסדר, ציפיתי למשהו חזק יותר וכפי שיש לי בטן חלשה דאגתי לזה. מדי פעם זיהית את נוזל החניטה כשמסתכלים קרוב לגוף אך אם היית מסיט את מבטו הריח הקל.

 

הצלחנו לבדוק כמה דגימות במקררים והיה להם ריח חזק יותר, קודם כל ניסינו להביט במקרר בדגימות, אבל הריח היה עז אז עדיף היה להרים דברים ולהסתכל עליהם על העגלה. לעיתים לאחד מהם היה ריח חזק יותר של נוזל החניטה וזה גרם לעיניי להשקות אך התחושה עברה במהירות.

 

הונחה על ידי ג’יין לאורך היום, עודדנו למצוא שרירים או עצמות מסוימים, אבל היה לנו זמן פנוי להסתכל סביב ולהסתכל על כמה דוגמאות שהיו שם. היו מפרקים וקטעי איברים, כל כך הרבה דברים שאני לא יכול לרשום את כולם.

 

קראתי ספרי אנטומיה רבים שנוטים לטפל בשרירים בזה אחר זה, מה שמוביל אותך לחשוב שהם די נפרדים, אבל להסתכל עליהם היה מעניין לראות איך הם לא. אתה יכול להפריד ביניהם אבל הבנת יותר כיצד הם עובדים יחד. אנו יודעים שיש קבוצות של שרירים כמו quads ו hamstrings אבל זה היה מרתק לראות איך הם קשורים זה לזה. כמו שאמרתי אני לא מצליח לנסח זאת במילים, אתה רק צריך להזמין בסדנה הבאה!

 

לאחר שנגמרה בית המלאכה אחר הצהריים, הנחנו את מעילי המעבדה בחזרה וזרקנו את הכפפות.

 

 

ניתן היה להרגיש את האנרגיה שכן כולם היו כל כך נרגשים ומונעים ממה שראינו. לאחר שדיברנו עם כמה אנשים על החוויה, סיכמנו שהיא בהחלט תשפר את התרגול שלנו. עיסוי אחד לא מתאים לכולם! כולנו שונים כל כך מתחת לעור שלנו. אותם שרירים ומבנים אך רואים כמה הם יכולים להיות שונים.

 

חלק מהחוויה פירושו שקיבלנו גישה למוזיאון שם. זה לא פתוח לקהל ולכן היה לנו מזל גדול לקבל את ההזדמנות הזו.

 

מעולם לא ראיתי כל כך הרבה דגימות! זה פוצץ את דעתי!

 

היה כל איבר בגוף ובמדינות שונות. כל אחד מהם היה מקודד כך שתוכלו לגלות מה הוא הציג. כל כך הרבה דיסאזיז ורעלים וכיצד הם השפיעו על כל חלק בגוף. היו גם עצמות במדינות שונות.

 

חלקם היו מומים מולדים ואחרים מראים כיצד הגוף הושפע מרעלים.

 

כשאנחנו באים היינו מותשים. כל כך הרבה דברים חדשים והמוח שלנו התפוצץ עם כל כך הרבה מימושים!

 

הנסיעה ברכבת הביתה הייתה תקופה טובה להרהר בימינו וכמה למדנו.

 

 

אני מרגיש שנגעתי רק לפני השטח של החוויה מכיוון שהייתי כל כך מודאגת מלכתחילה לקח לי זמן להתיישב בראש ובאמת להתמקד ולחקור כמו שצריך. אני נואש לחזור ולעשות את החוויה שוב, אבל הפעם להיות מוכן יותר למה שאני רוצה לראות. כמו כן לבלות יותר במוזיאון ולראות דוגמאות נוספות.

 

המשיכו בשנה הבאה כאשר נוכל ללכת שוב.

 

תודה לג’יין ג’ונסון החמודה על כך שארגנה את הכל.

 

צילמנו בלוג של היום – ברור שלא במעבדה עצמה – אם תרצו להציץ לחץ כאן .

 

אם יש לך הזדמנות לעשות סדנה כזו, אנא עשה זאת – זה מדהים ובאמת יעזור במרפאות שלך להבין את הגוף מעט יותר טוב. יש רק כל כך הרבה שאפשר ללמוד מספרים וסרטים, להתמודד עם היד באמת זו הדרך הטובה ביותר.

 

כל שאלה בנושא הסדנה או כל דבר שתרצו שנדבר עליו אנא צרו קשר [email protected] שאנו אוהבים לשמוע מכם.

 

זכור לאהוב ולשתף.

 

אנא שתפו והפיצו קצת אהבה:

[ 19459033]

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

תגובות פייסבוק

תגובות חשבון וורדפרס

כתיבת תגובה